פסק-דין בתיק דמ"ש 23199-12-11

1.         הוגשה תביעה לתשלום דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופש ופיצוי בגין אי הפרשת סכומים לפנסיה.

2.         בפנינו העידו התובע ומר אורן סצ'י, מנכ"ל הנתבעת.

3.         לטענת התובע, שהה בביתו ביום חג של העדה המוסלמית, שנחוג בשנת 2001 בחודש אוגוסט, מיום רביעי ועד שישי.

            לטענתו, המעסיק התקשר אליו ביום רביעי בערב, הטריד את מנוחתו, עד שאחיו ענה לו בטלפון של התובע, בהודעת SMS, ואזיי, לטענתו, הגיע המעסיק באותו ערב לבית התובע לקחת את המשאית, ולאחר מכן, כשחזר התובע לעבודה ביום ראשון, סירב לקבלו.

4.         מר סצ'י מטעם הנתבעת טען כי התובע שהה בביתו לרגל החג, בימים שלישי ורביעי.

            בערב יום רביעי, 31/8/11, היום השני לחג, התקשר לבית התובע וזה השיב לו בהודעת SMS  כי הוא נמצא בחו"ל.

            לטענתו, לאור תגובה זו הגיע עוד באותו לילה לבית התובע ולקח את המשאית לאחר שקיבל את מפתחות הרכב מהוריו של התובע ומאחיו שהגיע למקום.

            לטענת מר סצ'י, התובע לא הגיע לעבודה ביום ראשון אלא שבוע לאחר מכן ומשכך, סירב להחזירו לעבודה.

5.         התובע אישר את הודעת המייל שנשלחה על ידי אחיו ביום 31/8/11 מהטלפון הפרטי שלו. בהודעה זו נאמר למנהל הנתבעת שהתובע שוהה בחו"ל.

לטענת התובע, אחיו עשה כן לאחר שהמעסיק התקשר מספר פעמים לבית התובע וכאות מחאה.

            התובע אישר שלא היה בחו"ל אלא שהה בביתו לרגל החג.

6.         עיון בלוח השנה מעלה כי בשנת 2011, חל חג עיד אל פיטר מיום 30/8/11 (יום שלישי) ועד 1/9/122 (יום חמישי).

7.         על פי עדות התובע, שהה בחופשה ביום שלישי וביום רביעי.

המעסיק התקשר אליו ביום רביעי בערב והתובע לא ענה.

לא ברור מדוע לא ענה. התובע לא טען כי מצוות דתו אוסרת עליו לענות לטלפונים ביום חג.

המשאית היתה אצל התובע. התובע שהה בחופשה במשך יומיים. המעסיק רצה לברר מה לגבי יום חמישי.

במקום לענות למעסיק מיד בפעם הראשונה, לדבר איתו ולהבהיר את הדברים, בחר התובע להתעלם.

לאחר מכן, חמד לו לצון ומסר את הטלפון לאחיו, שהודיע למעסיק כי התובע בחו"ל.

המעסיק לא היה אמור לדעת שחומדים לו לצון וכי מדובר במהתלה לא מוצלחת.